מתוך האתר של איחוד בתי הכנסת והקהילות בישראל.

כתבה: תקווה צמח-שביט

בשבועות 1953 נבנה בית צפרוני, וחדר העיון בו שימוש גם כבית כנסת והועבר לשם ספר תורה.

ב-1952, בעת הפילוג ב"קיבוץ המאוחד", הגיעו לאיילת החשר חברי מפא"י מבית השיטה, וביניהם אברהם אדרת ז"ל ואריה דותן. שניהם, חניכי בתי ספר דתיים (אברהם בירושלים ואריה בתל-אביב). הצטרפו לבאי בית הכנסת עם ההורים הזקנים. לאברהם היה חלום להקים בית כנסת באיילת השחר. כאן נחלץ לעזרתו יגאל לנדסמן, שגייס לעניין את מועצה אזורית גליל עליון, את משרדי הדתות, השיכון והפנים, והושג מימון מלא להקמת בית הכנסת בלי השתתפות איילת השחר.

בשבועות 1981 נחנך בית הכנסת. לאחר מותו של אברהם אדרת בשנת 2000, הוסב שמו ל"אוהל אברהם".

אברהם אדרת ז"ל היה מחברי איילת השחר, אשר למד בישיבה בירושלים בצעירותו. כאשר בגר הגיע לבית השיטה ובתקופת הפילוג עבר לאיילת השחר. במהלך חייו היה מנהל אורנים ומורה מכובד. מירושה משפחתית שהייתה לו, היה לו חלום לבנות בית הכנסת בקיבוץ. הוא פנה לגורמים נוספים כמו משרד הדתות והמועצה וגייס את הסכום לבניית בית הכנסת. ומאז 1977 קיים בקיבוץ איילת השחר בית הכנסת. כך שבזכותו של אברהם אדרת ז"ל יש בית כנסת שנקרא על שמו "בית הכנסת אוהל אברהם". בית הכנסת זה הינו בית הכנסת הראשון בקיבוצי הגליל העליון.

בארון הקודש בבית הכנסת יש לנו שני ספרים עם סיפורים מאד ייחודיים.

ספר אחד הינו ספר מהשואה ברומניה. כאשר שרפו את בית הכנסת, יהודים עמדו מסביב בית הכנסת ובכו. ילד בן 13 עזב את יד אביו ונכנס לתוך האש. לקח את הספר הקטן ורץ ליער וקבר אותו. ואחר חזר לאביו. הילד (שאינו מוכר לנו) עלה ארצה, התבגר וחזר לאותו מקום שהניח את הספר והביאו לירושלים. הספר, שהינו שרוף בחלק העליון, תוקן בירושלים.

ספר שני, הגיע לבית הכנסת שלנו מאוקראינה (כנראה לפני המלחמה, בסביבות שנות העשרים-שלושים של המאה הקודמת).  הסבא רבה של משפחת לנדסמן, סבא מנדל לנדסמן, שהינם מראשוני חברי קיבוץ איילת השחר, הביא אותו. לימים, בתוך משפחת לנדסמן הייתה מריבה בן נכדים נינים ובני נינים עד אשר אחד מבן נין חזר בתשובה והפך ליהודי חרדי ולקח אחריות על הספר. הנ"ל ממשיך לגור בקיבוץ ולקיים חיי מצוות במקביל. כאשר אמו נפטרה, החליט לתקן את הספר מכוון שהינו כה עתיק, ולשמרו מהעור היבש והנוטה לשבירה.

מסביב לבית הכנסת, מטפחת הגבאית גינה עם ארבעת המנים ושבעת המינים. כמו כן היא מטפחת פינת חינוך ולמידה בבית הכנסת אשר נראים כפינה לברכת כוהנים, פינה לכבוד איילת השחר בת מאה השנה, ועוד צילומים רבים מכל הנוף של בית הכנסת.

בשנה זו חוגג קיבוץ איילת השחר 100 שנות התיישבות ומאד היה מכבד את בית הכנסת של הקיבוץ למצוא את הדרכים המתאימות לקרב את חברי הקיבוץ אל בית הכנסת ופעילותו. 

תקווה צמח שביט

איילת - השחר

מוסיפה אורלי חורין:

מאז שהוקם בית הכנסת באיילת-השחר, החלטנו בבית הפר מבוא הגליל לקיים את טקסי קבלת התורה המסורתיים שלנו תחת קורתו מלאת האווירה והקסם של בית כנסת נאה ונעים זה.

בטקס שילבנו סיפורי תורה, פתגמים על התורה, הצגות קטנות של הורים, שירה בציבור, שירת ילדים ונגינתם ולעיתים אפילו ריקוד מסוגנן שהכינה המורה לתנועה. ומרכז הטקס עמד הסיפור על בית הכנסת והצצה בספר תורה "אמיתי" מתוך ארון הקודש. את הסיפור הגיש אברהם אדרת בכבודו ובעצמו, ולאחר פטירתו עשתה זאת בחן רב - הרַבָּה זוהר אופז-ליפסקי.

בטקס נכחו כמובן גם הורי הכיתה החוגגת.