שני הנפטרים הראשונים של איילת השחר היו זלמן שליט ומרדכי לוויצקי, שניהם טבעו בוואדי בהפרש של כעשרה חודשים בין שני המקרים.

כשזלמן טבע בוואדי, הוא היה בדרכו חזרה למשק לאחר חלוקת החלב בצפת. את גופתו מצאו ערבים שהיו שותפים לאנשי איילת-השחר בשימוש במי הוואדי, והם באו לבשר לחברים על-כך. החברים ההמומים לא ידעו כיצד לספר את הדבר למשפחתו (שחיה אז בקישינב). אימו של זלמן שפרה הייתה בביקור בארץ ובמשק זמן קצר לפני כן. תגובת המשפחה הייתה - אנחנו נשלח חלוץ נוסף ליישב את הארץ.

מרדכי לוויצקי היה אחד מששת החרתים. היה המבוגר מבין אנשי איילת אז. (ידע גם לדבר ערבית והיה קרוי בפי ערביי הסביבה "שייך מורד").  הוא טבע כשיצא רכוב על סוסה כדי לקדם את פני החבר החוזר מהובלת החלב לצפת, כדי שלא יקרה לו כמו מה שקרה לזלמן שליט. הסוסה שעליה רכב נבהלה כנראה מזרמי המים הגדולים ורעש הסלעים הנסחפים עם הזרם. בהלה זו גרמה לה להשתולל וכך מי שיצא להציל טבע בעצמו.  ההלם בין החברים היה גדול.  

במלאת 50 שנה לטביעתם בוואדי הוציאו יומן המספר על כל אחד מהטבועים וכן הציבו סלע גדול ועליו לוח מתכת לציון הטביעה.

כתבה: נעה הרמן