תולדות בית גדוד העבודה בקיצור...

(נאסף ותומצת ע''י ארכיון קיבוץ איילת-השחר - נועה הרמן, 11.9.2022)

ראשיתו של המבנה בחוזה שנערך בכ"א אדר תרפ''ב (21.2.1922) בין המשרד לעבודות ציבוריות ובניין לבין גדוד העבודה ע''ש טרומפלדור. גדוד העבודה (באמצעות קבוצת "אחווה" מגדוד העבודה) קיבל על עצמו להוציא לפועל את עבודת בנין הרפת באיילת-השחר. כפי שייקבע בין המשרד לעבודות ציבוריות ובין היק"א, העבודות עצמן החלו יותר מאוחר, בקיץ 1922 והסתיימו לפני סוף השנה האזרחית, בתרפ''ג. (במקור הוקצב לבנייה זמן של 4 חודשים לא כולל ימי גשם. הממונה על הבנייה היה המהנדס ארליך). המבנה נבנה בסגנון אירופאי, בן אותם הזמנים.

המבנה הוא מבטון, בעל שתי קומות, כל קומה 350 מ"ר. הקומה הראשונה נבנתה לפרות. (כאשר הפרות עומדות ופניהן לקיר בו חלונות הכרויים לשני הכיוונים - צפון ודרום). הקומה השנייה נבנתה כמקום לאחסון קש וחציר, ויש בה חרכי ירי. הגג הוא גג רעפים, (במקור רעפי "מרסיי" היוקרתיים). בגג המקורי היו 4 ארובות - ששמשו כפתחי אוורור.

ב 1929 במאורעות תרפ''ט, התאכסנו בקומה העליונה תושבי המושבה יסוד המעלה, שנמלטו מאימת התוקפים, וגם חברי איילת-השחר עם הילדים שהיו הסתתרו בקומה העליונה.

בעת מצוקות דיור (מהידועות ביותר - העלייה שבאה מגרמניה באמצע שנות השלושים) התגוררו העולים גם הם בקומה העליונה של הרפת, ללא תנאי מגורים נאותים - מים או חשמל, כשחבילות הקש והחציר מהוות את המחיצות בין המתגוררים.

ב-1936 הוקמה הרפת התחתונה וחלק מהעדר (ובמיוחד הפר) הועברו אליה.

באמצע שנות ה-40, בזמן שישבו באיילת-השחר יחידות של אנשי הפלמ''ח, מוקמה בקומה השנייה תחנת השידור הצפונית "קול הגליל".  התחנה הופעלה ע''י דנה קוגן וגיל אלדמע, מאנשי הפלמ''ח.

בראשית שנות ה-60 (של המאה ה-20), החלו לבנות סככות מאווררות, למגורי הפרות, ועד מהרה נעשו הרפתות הסגורות למיותרות.

בסוף שנת 1965, כשהרפת כבר עמדה ללא שימוש כרפת, (אלא כמקום אחסון לכל מיני...), הוחלט שמבנה מיוחד זה ישמש כאכסנייה "לתערוכת היובל". המקום נוקה ושופץ קלות, והכיל את התערוכה (היוצר גיל מוזס בעזרת אברהמי לביא). התערוכה זכתה להצלחה רבה, אולם בראשית שנת 1967 הוחלט לפרק אותה, המוצגים הועברו לדיר החדש שהתרוקן מיושביו, ונשרפו כליל בהפגזות של מלחמת ששת הימים.

מ-1968 יועד המקום למגורים זמניים. לשם כך חוזקה בו מערכת החשמל, הוספו שירותים ומקלחות, נבנו מחיצות בין החדרים, והמקום הפך למגורי "מתנדבים". גם שמו הוסב מהרפת הראשונה ל-"בית המתנדבים". זו הייתה אוכלוסייה זמנית, צעירה, תוססת ו... מתחלפת.

מקיץ 1995 עומד המבנה ללא שימוש מוגדר. לקראת סוף 1997 עבר המבנה חיזוק יסודות בכספי המועצה האזורית גליל עליון. למרות כל הניסיונות והרעיונות שהוגשו ע''י הקיבוץ למועצה האזורית גליל עליון ולמועצה לשימור אתרים כדי לשמרו ולהופכו לבית פעיל (כ-6-7 תוכניות) לאורך 25 שנים, לא הושגה כל התקדמות.

בשנת 2021 קמה ועלתה שוב יוזמה חדשה לשיפוץ ושימור בית גדוד העבודה במטרה להפכו למרכז לחקר, חוויה ותרבות - מרכז מורשת קהילתי.